פרשת צו
פרשתינו עוסקת כהמשך לפרשה הקודמת בדיני ופרטי הקורבנות, והפעם בהלכות
הקשורות לכהנים המשרתים במשכן כיצד יקריבו את הקורבנות, באיזה בגדים,
על איזה מזבח, היכן יזו את דם הקורבן, מי זכאי לאכול מן הקורבן ישנם
קורבנות שנאכלים רק לכהנים זכרים ישנם גם לנקבות ישנם קורבנות שגם
הישראל מביא הקורבן יכול לאכול מן הבשר כגון קורבן שלמים, כמו כן חלוקים
הקורבנות במקום אכילתם ישנם שנאכלים רק במשכן כגון חטאת ואשם ישנם
שנאכלים בירושלים, כמו כן אין להשהות את הקורבן זמן רב אחר שחיטתו וישנם
קורבנות שחייבים להאכל באותו יום ויש יום ולילה ויש שני ימים, כמו כן
חוזרת התורה ואוסרת אכילת חלב בהמה ודם, חלקה השני של הפרשה עוסק "בשבעת
ימי המילואים",לאחר שהוקם המשכן נכנסו בו אהרון ובניו עם בגדי הכהונה
המיוחדים ושמן המשחה שנועד למשחם לכהנים עם קורבנות מיוחדים שהביאו לימים
אלו, בימים אלו עבר המשכן "הרצה" בו הקריבו את הקורבנות לתרגל את אהרון
ובניו במלאכה שתהיה שגורה בפיהם ובידם.