פרשת נח
מצויים אנו כאלף ארבע מאות שנה לאחר בריאת העולם, מעשיהם של אנשי הדור רעים
ביותר הן כלפי בורא עולם והן בין אדם לחבירו, הגזל והחמס נהפך לדבר שבשיגרה,
גילוי עריות הוא כבחלק מהטבע ואף רבות מן החיות שותפות בו, היחידם שמוצאים חן
בעיני הבורא הוא נח ובני ביתו והוא מצוה על נח לבנות תיבה ולהכנס בה הוא ובני
ביתו וכן החיות שלא השחיתו דרכם, כי מבול של מים ירד לעולם וישמיד את כל היקום,
לאחר המבול יוצאים נח ומשפחתו מהתיבה ומצטווים ע"י האלוקים בשבע מצוות הקרויים
"שבע מצוות בני נח" (חיוב להאמין בבורא עולם, איסור עבודה זרה, איסור רצח ובכלל
זה התאבדות עצמית, גילוי עריות, גניבה וגזילה ודיני ממונות,שלא לאכול אבר מן החי
שלא לקלל את הבורא), משלשת בני נח נפוץ העולם כאשר מבנו בכור "שם" הגיעה האומה
היהודית והישמעאלים, מיפת באו העמים האירופאים, ומ"חם" באו חלק מהעמים
האייסתים והכושים.
"וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גבור ציד, הוא היה גבור ציד לפני ה'" (י ח-ט)
ופירש רש"י שהיה ממריד את אנשי דורו כנגד אלוקים אף שהיה מכיר בו. נשאל פעם
ה"נודע ביהודה" על ידי יהודי עשיר אם ראוי לו להתעסק בציד אם יש בזה איסור,
לאחר שדן הנודע ביהודה אם יש בזה איסור צער בעלי חיים ענה לו הנודע ביהודה
"ואמנם אני תמה על גוף הדבר, שלא מצינו איש ציד רק בנמרוד ועשיו ואין זה דרכי
בני אברהם יצחק ויעקב" עלינו לדעת כי יש הנהגות ומעשים שלכאורה אין בזה כל איסור
ואף מותרים הם על פי ההלכה אך אן בזה מדרכי היהדות ודי בזה כדי להזהר ולהתרחק מהם
לרעיונות לדרשות, לחצו כאן